נושאים בתולדות עם ישראל לעולים חדשים בבתי ספר דתיים
יחידה י', יחידת לימוד אחת, שאלון מספר 29108, קיץ תשס"ו, 2006
ה ש א ל ו ת
פרק ראשון
נושא I: תקופת בית שני
אם למדת נושא זה, ענה על
שתיים
מהשאלות 4-1
1.
הצג
שתי
פעולות של הורדוס שהתקבלו בחיוב אצל רוב התושבים היהודים.
תשובה
2.
הצג תקנה
אחת
שתיקן רבן יוחנן בן זכאי לאחר החורבן, והסבר את המטרה שלו בתקנה זו.
תשובה
3.
תאר
שתי
פעולות שנעשו בתקופת רבן גמליאל, והסבר איך הם תרמו לאיחוד העם.
תשובה
4.
הסבר
שתי
של חכמים בנוגע למרד בר-כוכבא.
תשובה
נושא II: הקהילה היהודית בימי הביניים
אם למדת נושא זה, ענה על
שתיים
מהשאלות 8-5.
5.
הצג
שתי
דעות של חכמים בנוגע לזכות של הרוב לכפות את דעתו על המיעוט.
תשובה
6.
מהו חרם?
מדוע נחשב החרם לעונש חמור בקהילה היהודית בימי הביניים?
תשובה
7.
הסבר מדוע היה צורך לשתף "אדם חשוב" כדי לאשר את תקנות הקהילה.
תשובה
8.
הסבר, בעזרת
שתי
דוגמאות, כיצד בא לידי ביטוי הערך "ערבות הדדית" בחיי הקהילה היהודית בימי הביניים.
תשובה
נושא III: החסידות
אם למדת נושא זה, ענה על
שתיים
מהשאלות 12-9
9.
הסבר את הגורם
הכלכלי
ואת הגורם
הדתי
לפרעות ת"ח-ת"ט.
תשובה
10.
הסבר
שני
גורמים לפגיעה במעמד רב הקהילה בעקבות ה"מבול".
תשובה
11.
הסבר את רעיון "הדבֵקות" על פי החסידות, וכתוב דרך
אחת
שבה החסיד יכול לבטא את הרעיון הזה בחיי היו-יום.
תשובה
12.
הסבר חידוש
אחד
בתפיסת רעיון הגאולה על פי החסידות.
תשובה
פרק שני
ענה על
שלוש
מהשאלות/18-13
13.
הצג
שני
שינויים בחיי היהודים במדינות אירופה לאחר קבלת האמנסיפציה.
תשובה
14.
הצג את הרקע ל"עלילת דמשק", ותאר איך הסתיימה הפרשה.
תשובה
15.
הסבר
שני
מאפיינים של האנטישמיות המודרנית לעומת שנאת ישראל בדורות הקודמים.
תשובה
16.
מדוע קוראים לעלייה לארץ-ישראל בשנים 1903-1881 "העלייה הראשונה", אף על פי שהיו עליות לפני כן? הבא הסבר
אחד
.
תשובה
17.
הסבר את הוויכוח בין האנשים שתמכו ב"ציונות המדינית" ובין אלה שתמכו ב"ציונות המעשית".
תשובה
18.
אצל היהודים הדתיים היה ויכוח אם לתמוך בתנועה הציונית.
הצג טענה אחת של
כל אחד
מהצדדים בוויכוח.
תשובה
פרק שלישי
כתוב בקיצור על
ארבעה
מהמושגים והשמות 25-19.
19.
כולל
תשובה
20.
ארבע ערי הקודש
תשובה
21.
מקווה ישראל
תשובה
22.
מרוץ החימוש
תשובה
23.
ארבע עשרה הנקודות של וילסון
תשובה
24.
הסכם סייקס-פיקו
תשובה
25.
"הגדודים העבריים"
תשובה
דוגמאות לתשובות (לא מחייבות)
1.
פעולות של הורדוס שהיו טובות בעיני רוב התושבים היהודים:
- שיקום כלכלי של מעמד האיכרים - הפחתת נטל המסים, הספקת זרעים חינם, קניית תבואה בשנת בצורת.
- הקמת יישובים חדשים ליהודים שעלו מן התפוצה.
- הרחבת בניין בין המקדש.
- הספקת תעסוקה (בעקבות מפעלי הבנייה).
השאלה הבאה
2.
תקנה של רבן יוחנן בן זכאי ומטרתה:
-
התקנות:
נטילת לולב מחוץ למקדש, ברכת כוהנים
המטרה:
זכר למקדש.
-
התקנות:
מתן עדות בפני בית דין גדול, איסור חילול שבת על ידי עד החודש, חובות הגר.
-
המטרה:
הסתגלות לחיים ללא מקדש.
-
התקנה:
תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת בכל מקום שיש בו בית דין.
-
המטרה:
חיזוק כוחה של הסנהדרין ביבנה.
השאלה הבאה
3.
פעולות בתקופת רבן גמליאל לאיחוד העם:
- ברכת "על המינים": הרחקת הנוצרים.
- חתימת כתבי הקודש - להוציא את הבשורות הנוצריות מכתבי הקודש.
- הפיכת המערכת ההלכתית למערכת אחידה - מנע את פיצול ההלכה והתפלגות הכוחות.
- קבעו תנאים לגיור - מיסוד תופעת הגיור.
השאלה הבאה
4.
דעות של חכמים בנוגע למרד בר כוכבא:
- תמיכה במרד מתוך תפיסה משיחית המחייבת פעולות להקדמת הגאולה. רבי עקיבא תומך בבר-כוכבא ורואה בו מלך המשיח - "דרך כוכב מיעקב".
- הסתייגות מהמרד בשל האמונה כי אין לדחוק את הקץ על ידי פעולות ומעשים, ולכן גם הסתייגות מההכרזה שבר-כוכבא הוא מלך המשיח, המתבטאת בדבריו של רבי יוחנן בן תורתה: "עקיבא, יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא בא".
- במקורות התלמודיים שלאחר המרד מוצגת גישה שלילית המגנה את המרד ואת מנהיגו.
השאלה הבאה
5.
הדעות של חכמים בנוגע לזכות של הרוב לכפות את דעתו על המיעוט:
- הרוב רשאי לכוף את דעתו על המיעוט. (רשב"א)
- הרוב רשאי לכפות את דעתו על המיעוט, בתנאי שהמיעוט הסכים מראש לקבלת דעת הרוב. (רבנו תם, רי"ף).
- המנהיגות נבחרה על ידי רוב בני הקהילה, כלומר היא מייצגת את הרוב, ולכן בסמכותה להכריע, כל עוד רוב בני הקהילה אינם מתנגדים לכך. (ר"י מינץ).
- יש לקבל את הכרעת הרוב, חוץ מאשר בענייני מסים. (רא"ש).
השאלה הבאה
6.
חרם:
נידוי, איסור לבוא במגע עם הציבור.
מדוע היה החרם עונש חמור:
- משום שהחרם נתפס כעונש משמים.
- היה עונש חברתי-כלכלי.
- פגע בזהות ההשתייכות לקהילה.
השאלה הבאה
7.
מדוע היה צורך לשתף "אדם חשוב" כדי לאשר את תקנות הקהילה:
- הייתה סכנה כי מנהיגים חסרי כישורים מתאימים יתקנו תקנות הנוגדות את ההלכה או את הצדק ויחייבו בהן את כל הקהילה.
- כדי למנוע פגיעה שרירותית בזכויות המיעוט.
- השפעת הנוהג הנוצרי.
השאלה הבאה
8.
הסבר בעזרת שתי דוגמאות כיצד בא לידי ביטוי הערך "ערבות הדדית" בחיי הקהילה היהודית:
- מתן צדקה - כדי לא לתת לעניים להתמוטט.
- עול המסים של עשירי הקהילה היה גדול, כדי לשחרר את העניים מתשלום מסים.
- טיפול בחולים - הקהילה ראתה עצמה חייבת לתמוך באנשי המצוקה, לא רק כלכלית.
- הכנסת אורחים.
- הקהילה לקחה אחריות על חינוך כל הילדים, גם מי שאין ביכולתו לשלם.
- הכנסת כלה - דאגתה של החברה / הקהילה לצרכים של היחיד.
- קבורה - חיוב הקהילה לערך של "כבוד המת".
השאלה הבאה
9.
הגורם הכלכלי לפרעות ת"ח-ת"ט:
שעבוד כלכלי של האיכרים הצמיתים על ידי האצולה הפולנית, היהודים שימשו מתווכים בשעבוד זה.
הגורם הדתי לפרעות ת"ח-ת"ט:
הסתה של הכנסייה הפרבוסלבית; ההבדל בדת בין היהודים לאיכרים הפרבוסלבים.
השאלה הבאה
10.
רב הקהילה והצדיק
גורמים לפגיעה במעמד הרב בעקבות ה"מבול":
- התלות ב"תקיפים" שמינו אותם.
- הניכור מפשוטי העם.
- מינוי רבנים לא בגלל בקיאותם בתורה (אלא בגלל קרבה משפחתית ל"תקיפים" או מצב כלכלי).
- הגירת רבנים למרכז אירופה הביאה להתמעטות הרבנים ולפגיעה במעמד הרבנות.
השאלה הבאה
11.
רעיון הדבקות:
הקשר הישיר של האדם עם האל; אפשר להגיע אל ה' בגלל שהוא נמצא בכל מקום, אבל צריך להתאמץ כדי לדבוק בו.
דרכים שבהם יכול החסיד לממש רעיון זה בחיי יו-יום:
- תפילה
- לימוד תורה
- עשיית מצוות
- כוונת הלב
- שמחה
- גילוי האלוקי במעשה היום יום - בטבע, בשיחה, באכילה, בשתייה וכד'.
השאלה הבאה
12.
חידושים בתפיסת הגאולה על פי החסידות:
- הגאולה תלויה בפרט, באדם עצמו - בכך מטילה החסידות על האדם את האפשרות והאחריות לקרב את הגאולה, גם באמצעות החיים בגולה. פירוש זה אִפשר את המשך ההתמודדות עם מצב הגלות.
- יש קשר בין גאולת הפרט לגאולת הכלל: גאולת הפרט קודמת לגאולת הכלל, לגאולה הקיבוצית-ההיסטורית. לאחר שכל פרט יתגבר על יצריו הרעים ויגיע לגאולה נפשית-רוחנית, תתרחש הגאולה הארצית, (ההיסטורית) של העם.
השאלה הבאה
13.
אמנסיפציה
השינויים בחיי היהודים במדינות אירופה לאחר קבלת האמנסיפציה:
- נפתחו והורחבו סוגי העיסוק שהיו סגורים בפני יהודים עד עתה.
- הוסרו ההגבלות על חופש התנועה.
- הותר ליהודים לגור במקומות שנאסר עליהם לגור בהם קודם לכן.
- התקרבות לחברה הנוצרית מבחינה תרבותית-חברתית (התבוללות).
- התרופפות הקהילה כגורם מלכד בחיי היהודים (עקב ביטול חובת ההשתייכות לקהילה).
- נפתחו בפניהם מסגרות לימוד (אוניברסיטה).
- התפתחות האנטישמיות המודרנית.
- נפתחה הדרך למעורבות יהודית בחיים הפוליטיים.
השאלה הבאה
14.
הרקע ל"עלילת דמשק":
- התפרצות שנאה כלפי היהודים מצד המיעוט הנוצרי שחי בהשפלה ובדיכוי תחת השלטון הטורקי.
- ניצול סיטואציה פוליטית של כיבוש סוריה על ידי מוחמד עלי, שליט מצרים, ותמיכת נציגו בנוצרים אִפשרו להם להרים ראש ולפגוע ביהודים.
איך הסתיימה העלילה:
משה מונטיפיורי ואדולף כרמיה פנו אל ממשלותיהם בתביעה שידרשו ממוחמד עלי לשחרר את האסירים החפים מפשע.
מונטיפיורי השיג צו שחרור ממושל מצרים לשריו בדמשק, והאסירים היהודים שוחררו לבסוף מכלאם.
השאלה הבאה
15.
מאפיינים של האנטישמיות המודרנית:
- השנאה מקבלת אופי כביכול מדעי (תורת הגזע) לעומת השנאה הקודמת שהייתה על רקע דתי.
- אנטישמיות מודרנית היא אנטישמיות פוליטית וחברתית, המופיעה במצע של מפלגות ימין ושמאל.
- באידיאולוגיה האנטישמית היהודי מוצג כסכנה לעולם, כמי שרוצה להשתלט עליו (הפרוטוקולים של זקני ציון, קריקטורות וכד').
- האנטישמיות מופצת בהיקף רחב יותר בשל התנאים של העולם המודרני.
השאלה הבאה
16.
מדוע קוראים לעלייה לארץ-ישראל בשנים 1903-1881 "העלייה הראשונה":
- לראשונה נוספו מניעים לאומיים לעלייה. בעליות הקודמות היו המניעים דתיים משיחיים.
- התפיסה החברתית-הכלכלית של עולי העלייה הראשונה הייתה שונה משל קודמיהם הם שאפו להקים בארץ חברה בעלת מבנה כלכלי-יצרני.
- הורחב היקף ההתיישבות בארץ: הוקמו עשרים וחמש מושבות (את הנחת היסודות הראשונים למושבות אפשר לייחס ל"יישוב הישן").
השאלה הבאה
17.
הסבר המחלוקת בין תומכי "הציונות המדינית" ובין תומכי "הציונות המעשית":
האם ראשית יש להתיישב בארץ ישראל ואחר כך לקבל צ'רטר או להיפך - ראשית לקבל צ'רטר ואחר כך להתיישב בארץ.
השאלה הבאה
18.
טענות לתמיכה של חלק מהיהודים הדתיים בתנועה הציונית:
- מחזק את הדת, משום שהמטרה היא יישוב ארץ ישראל.
- הציונות מביאה לאחדות האומה.
- מונע התבוללות של יהודים בגולה.
השאלה הבאה
19.
כולל
- צורת ארגון של האשכנזים בארץ, על פי ארצות מוצאם. כולל הו"ד (הולנד דייטשלנד) כולל ורשה, כולל וילנא, כולל והלין, כולל חב"ד.
צורת ארגון זו אפיינה את היישוב במאה ה-19.
- לכל כולל היו מוסדות משלו: "חדר" לילדים, בתי כנסת וישיבות.
- בשנת תרכ"ו (1866) יסד ר' שמואל סלנט, רבה של ירושלים, את "ועד כל הכוללים" שנועד לפקח על דרכי העדה ולייצג אותה כלפי חוץ.
השאלה הבאה
20.
ארבע ערי הקודש
- ירושלים, חברון, טבריה, צפת.
- מקום מושבם העיקרי של רוב היהודים שעלו לארץ ישראל עד סוף המאה ה-19.
- נקראו בשם ערי הקודש על שם קברי הצדיקים שנמצאים בתחומן. קדושתה של ירושלים נובעת בעיקר בשל היותה עיר המקדש.
השאלה הבאה
21.
מקווה ישראל
- בית ספר חקלאי - אחד ממוסדות החינוך החדשים שהוקמו בארץ ישראל.
- נוסד על ידי קרל נטר ב-1870.
- מטרת המוסד הייתה לגדל דור של חקלאים שיסייעו בהקמת יישובים חקלאיים ובפיתוח ענפי החקלאות בארץ.
- המוסד נחנך בשבת פרשת "בחקתי", ונקרא על פי פסוק בהפטרה של אותה שבת "מקווה ישראל ה'" (ירמיה, י"ז, י"ג).
השאלה הבאה
22.
מרוץ החימוש
- בין 1914-1912.
- גושי הבריתות, מדינות המרכז ומדינות ההסכמה השקיעו הון רב בפיתוח אמצעי לחימה, בהקמת צי ענק, בייצור וברכישה של נשק מכל הסוגים ובהגדלת הצבאות שלהם.
- אירופה תוארה כחבית של אבק שריפה.
- יש הרואים את מרוץ החימוש כאחת הסיבות לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, שכן הנשק הרב הזה נועד לא רק להרתיע אלא גם לפעול.
השאלה הבאה
23.
14 הנקודות של וילסון
- וילסון נשיא ארצות הברית נאם בינואר 1918 נאום, ובו רצה לשכנע את בני ארצו ואת הרוסים שהמלחמה צודקת ויש להמשיך בה עד הנצחון והשגת השלום הנכסף.
- בנאומו היו 14 נקודות, שעל פיהן שאף לבסס את השלום לאחר המלחמה.
- בין הנקודות: בעד הסכמים גלויים בין מדינות, נגד הסכמים סודיים.
- חופש שיט בימים מחוץ למים טריטוריאליים של מדינות.
- תיקון גבולות על פי עיקרון של מתן עצמאות למדינות לאומיות. הקמת פולין.
- סילוק מחיצות כלכליות, מתן הזדמנויות כלכליות שוות לכל המדינות.
- הגבלת החימוש של המדינות שוחרות השלום לצורכי שמירה והגנה בלבד.
השאלה הבאה
24.
הסכם סייקס-פיקו
- נערך כהסכם סודי בין אנגליה לצרפת ב-1916 לאחר הצטרפות טורקיה למלחמה לצד מדינות ההסכמה.
- ההסכם דן בחלוקת שטחי האימפריה העותמאנית לאחר הניצחון. בהסכם נקבע שסוריה ולבנון יימסרו לצרפתים, בריטניה תקבל את עבר הירדן המזרחי, את הנגב ואת האזור שבין חיפה לעכו.
חצי האי ערב יזכה בעצמאות מלאה תחת שלטון השריף חוסיין. ארץ ישראל המערבית, חוץ מהנגב, תהיה כפופה לנאמנות בין-לאומית.
- הסכם זה עמד בסתירה להסכמים אחרים שנעשו באותו זמן והיה אחד הגורמים לתסבוכת שנוצרה באזור.
השאלה הבאה
25.
"הגדודים העבריים"
- התארגנות של יהודים בגדודים נפרדים בעת מלחמת העולם הראשונה בפיקוד בריטי.
- הגורם להתארגנות זו היה רצון הציונים להופיע כגורם אקטיבי הנלחם נגד טורקיה בפיקוד בריטי למען שחרור ארץ ישראל. כך ירכשו נסיון צבאי ויוכלו להשתמש בתרומתם כקלף בעת הסדר השלום בסוף המלחמה.
- הוגי הרעיון היו יוסף טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי.
- ארבעה גדודים קמו: ב-1915 הם גדוד נהגי הפרדות, שהיה גדוד תובלה שהביא אספקה לגליפולי.
ב-1917 קם גדוד 38 של קלעי המלך, הוא גוייס בלונדון ולחם בחזיתות שונות בארץ-ישראל.
ב-1918 גוייס בארצות הברית גדוד 39 של קלעי המלך בהסכם בין הציונים, הבריטים וארצות הברית, הוא לחם בחזית מצרים. גדוד 40 של קלעי המלך גוייס ממתנדבים מארץ ישראל. המתנדבים היו פועלים, חברי השומר וגימנזיסטים. הוטלו עליהם תפקידי אבטחה ושמירה.